המקובל רבינו הרב שלום מזרחי שרעבי הרש"ש - ספר נהר שלום
הרב שלום מזרחי שרעבי מכונה גם הרש"ש הקדוש, ה'תס"ג, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1782 היה גדול המקובלים אחרי מרן האר"י ורבי חיים ויטאל, חיבר את "פירוש השמ"ש" על כתבי האר"י "סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה, ספר "נהר שלום" ובתוכו הקדמה חשובה להבנת כל דברי האר"י ז"ל הנקראת - הקדמת רחובות הנהר
הרש"ש נולד בשרעב שבתימן, ביום פטירתו של רבי שלום שבזי. למד תורה וקבלה מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק. משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל
על פי המסופר הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה לראשות הישיבה. בנו של הרש"ש הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. הרש"ש נשא לאישה את בתו של הרב חיון
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א, הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), רבי חיים דילרוזה מחבר ספר "תורת חכם", ורבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (רבי אברהם גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם
כל מנהגי ירושלים, שמתפשטים היום בארץ ובעולם שורשם הם מהרש"ש ותלמידיו הקדושים
ספר זה הוא "השולחן ערוך" של תורת הקבלה
