ספר
פרדס רמונים
אשר נטע ושתל החסיד והקדוש המקובל האלקי כמוהר"ר משה קורדואירו ז"ל מצפ"ת תוב"ב, מקום אשר אדמת קודש הוא
והאירה לעולם, נפך ספיר ויהלום
נצר חיי עולם לשתוליו, ויך כלבנון שרשיו
פרו ופשו פרושיו, נאה דרושיו, ויפה חידושיו
זך ובהיר, צדיקים יבואו בו, ויאכלו פרי קדש הילולים להשם יתברך
מורו ורבו של רבינו האר"י הקדוש
נאום הצעיר משה בן לאבי אדוני בן רבי יעקב קורדואירו בראותי ימי הילדות חלפו עברו למו ברודפי כל תאוה ויכלו באפס תקוה. ויהי בהגיעני קוני אל שנת העשרים ושער צהוב צמח ויעירני קוני כאיש אשר יעיר משכתו ואומרה אל נפשי עד מתי תתחמקין הבת השובבה עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך עד מתי ילין בקרבך מחשבות אונך ותשכח ה' עושך ויוצרך מבטן ועתה קומי קראי אל אלהיך ותשקוד על דלתותיו יום יום ורפא את מזבח ה' ההרוס. ויהי כשמעה את קול הקריאה הומה ותאמר אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות לבקש לי מנוח אשר ייטיב לי ואשמע קול מדבר עיר וקדיש מן שמיא נחית מורי ורבי המקובל האלהי החכם ה"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו ויביאני אל היכלי טירותיו ויורני ויאמר לי בני יתמוך דברי לבך הט אזנך ושמע דברי חכמים ויציבני על דלתי החכמה והתבונה מתוק מדבש ונופת צופים המהגים והמצפצפים בעמקי סתרי התורה ויהי בפי כדבש למתוק ואשקוד על דלתי מדרשו ואשמע נאמו ויועירני ללמוד דרכי הזהר ומפתחות לפתוח שעריו ויתחזק כי ואהי עוסק ימים ואשתומם ואומר מה טוב ומה נעים להיות עסקי זה כמה ימים אהיה לבן לחכמה הזאת באהבתה אשגה תמיד דדיה ירווני בכל עת ובכל רגע עד אשר לא תשכח מפי וכאשר באתי לשלם נדרי ערכתי לפני כל ספרי האלהי הרשב"י ע"ה ואתבונן בהם ויהי לבבי כהולך בלב ים וכשוכב בראש חבל נבוך ומתבלבל בעמקי הדרושים הרבים ואומרה אקח קסת הסופר אשר במתני ואערוך כל הדרושים עדר עדר לבדו עד אשים ריוח לשכלי בין עדר ובין עדר וכאשר יתחזק לבבי בדרוש הזה אפנה אל זולתו ואראה והנה עצתי נכונה ומיושרת מאת ה' מן השמים ואמתח מגלת ספר לפני לבעבור תהיה לי למזכרת ולהורות על ענייניה וסדריה קראתי' פרדס רמונים לסבות ידועות
